Commento su II Re 23:4

וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה. סְגָנֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהֵם שְׁנִיִּים לַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים.

ויצו מפני שכתוב שם אזהרה על ע''א לכן התאמץ בכל כחו תיכף לבער כל מיני ע''א ולשרש אחריה והתחיל מן הכלים בהיכל:

כהני המשנה. הכהנים שהמה שניים לו, כסגן ומשוח מלחמה:

שומרי הסף. השוערים:

ואת כהני המשנה. הם הכהנים השניים לו כמו סגן הכהנים והנמשכים לו לפי מדרגותיהם על הסדר:

ואת כהני המשנה. שהיו שניים לכהן גדול וכת"י וית סגן כהניא:

ויצו המלך את חלקיהו וגו'. יאמר שצוה המלך יאשי' את הכהן הגדול ואת כהני המשנה שהם השניי' לכהן הגדול, כמו סגן הכהנים והנמשכים אליו במדרגותי' על הסדר, ואת שומרי הסף, שהם גזברי הכלים אשר בבית ה' ושומרים אותם, להוציא מהיכל השם את כל הכלים העשויים לעבודה זרה ושרפו אותם מחוץ לעיר בשדמות קדרון והוליכו את עפרם לבית אל, רצה לומר שעשו השרפה במישור אחד שהיה סמוך אל נחל קדרון, ונשאו עפרם אל ביתאל שהיה עקר העבודה זרה והעגל אשר עשה ירבעם, כדי לטמא אותו מקום ולערבו עם עפר שאר הע"ז, (ה) והשבית את הכמרים, ר"ל שבטל והשבית האנשים העובדים לפני הבעל, שהם נקראים כמרים, וכן תרגם יונתם כהני העבודה זרה כומריא, ואמרו שאלה היו לובשים שחורים ולכך נקראו כמרים, מלשון (איכה ה' י') עורנו כתנור נכמרו, והם היו הכהנים המזוהמים אשר נתנו מלכי יהודה לאותה עבודה שהיו מקטרים בבמות ערי יהודה ובמסיבי ירושלם, כי החזירם למוטב ובטלם מאותה עבודה, וגם כן השבית המקטרים לבעל, שהוא השמש, ולירח ולכל צבא השמים.

שֹׁמְרֵי הַסַּף. אֲמַרְכָּלִים הַמְמֻנִּים עַל כָּל צָרְכֵי הַבַּיִת, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.

בית אל. כי שם היה מקום טומאה, כי העמיד בה ירבעם עגל הזהב:

בשדמות קדרון. במישור הסמוך לנחל קדרון:

בשדמות קדרון. הוא כמו נחל קדרון והוא מישור שהיה בו:

שומרי הסף. פירשנוהו:

בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן. (תַּרְגּוּם:) בְּמֵישָׁר קִדְרוֹן.

להוציא מהיכל ה'. והלא מנשה הוציא הכל כשעשה תשובה כמו שאומר בדברי הימים ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית ה' וגו', אלא שאמון החזירם שם ובשנת שתים עשרה למלכו החל לטהר ולהעביר את השקוצים כמו שאומר בדברי הימים אבל לא כלה עד שנת שמנה עשרה אחר שמצא הספר כמו שאמר הנה:

וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל. אֶל מָקוֹם טָמֵא, אֲשֶׁר טִמֵּא שָׁם אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם, וְשָׂרַף עָלָיו אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת.

בשדמות קדרון. כתרגומו במישר קדרון:

ונשא את עפרם בית אל. כי שם היה עיקר הע"ג שהיה שם העגל וטמא אותו המקום שהיה בו העגל והמזבח ונשא עפר שריפת הבעל והאשירה וכליהם ששרף בירושלם בשדמות קדרון נשא את עפרם שם:

להוציא מהיכל ה' את כל הכלים וכו' ולכל צבא השמים וכו'. לכאורה יפלא איך ולמה הכניסו כל הגילולים האלה כולם להיכל. ואמ"ו דה"פ כי יאשיהו המלך עשה זאת בכיון להכניס עתה כל הגילולים להיכל כדי להיות תשובה שלימה עפ"י מ"ד ה"ד בעל תשובה באותו מעשה ובאותו מקום לכן הכניסם להיכל כדי למאוס ברע ולבחור בטוב למאוס בשיקוציהם האלה וק"ל:

ונשא עפרם בית אל הטעם הוא עפ"י מ"ד במדרש הכל נברא מן העפר אפי' גלגל חמה נברא מן העפר דהיינו ממקום המקדש שהיא אבן שתיה שממנה הושתת העולם וזהו הפי' בכתוב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו פי' כי הכסא כבוד הוא מרום ונשא מן גלגל חמה שנברא ממקום המקדש וגם זה פי' הכתוב סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה פי' מוצב ארצה מקום המקדש וראשו מגיע השמימה שנבראו ממנו השמים וגלגל חמה והסולם הזה עומד בבית אל. לכן ונשא את עפרם בית אל להראות טעותם שהם עובדים לצבא השמים שגם המה עפר וק"ל: